שיחות Re-Membering – דרך עבודה נוספת של הטיפול הנרטיבי

נכתב על ידי רחל פוגל (MA) פסיכולוגית חינוכית מטפלת ומדריכה בטיפול משפחתי וזוגי

במאמר אותו כתבתי עם שותפתי וחברתי רזי שחר על רעיונות הטיפול הנרטיבי להתמודדות עם אבל ואובדן, צוין שהשימוש בטכניקה זו אינו ייחודי רק למצבי אבל ואובדן, שכן ניתן ליישמה באופנים ובמקרים נוספים. כעת, ברצוני להדגים שימוש נוסף בשאלות מסוג זה.רחל פוגל

כאשר סיפור חדש ומועדף מתחיל להיווצר ולהחליף את הסיפור רווי הבעיה, המטפל מעוניין למצוא דרכים שאמצעותן יעלה בידו לסייע למטופל להרחיב כיוון מועדף זה ולהעשירו. אחת הדרכים לעבות את הסיפור האלטרנטיבי המועדף תהיה "להנכיח" בשיחה הטיפולית דמויות נוספות ממועדון חייו של האדם ולשאול את המטופל לגבי מחשבות/ דעות/ רעיונות של אותן הדמויות לגבי הכיוון המועדף ובכך להעשירו.

אזכיר אפוא כאן בכמה מילים את הרעיון העומד מאחורי דרך עבודה זו.

הרעיון של RE-MEMBERING

המושג RE-MEMBERING נשען על המונח MEMBERSHIP, שטבעה לראשונה האנתרופולוגית ברברה מיירהוף (1986). הוא פותח לשימוש טיפולי ע"י מייקל ווייט (1989). המונח MEMBERSHIP מתייחס לחיים ולזהותו של אדם, מתוך ההתבוננות מטפורית בהם כמורכבים מאוסף של אחרים משמעותיים: 'מועדון חיי האדם'.

בראשית חיינו, הדמויות המשמעותיות לנו נכנסות כחברות למועדון חיינו, בין אם נרצה ובין אם לאו. בהמשך החיים, אנו מוסיפים ומפחיתים מרשימת החברים במועדון זה. לרוב, לבני המשפחה הקרובים יהיה מקום משמעותי. אחריהם נוסיף ילדים, חברים, קולגות, שותפים ועוד.

קן גרגן ושילה מקנמי (1999) טענו, כי הזהות של האדם היא תוצר של מערכת יחסים ולא תוצר של התפתחות אינטרא-פסיכית. הזהות נוצרת תוך כדי דיאלוגים רבים עם אחרים סביבנו. לכן, אם מסתכלים על זהות כעל 'מועדון חברים' הרי שמועדון זה יוצר קהילה מפורטת של דמויות משמעותיות, מהם אנו שואבים ויוצרים משמעות לאירועים בחיינו.

החברויות במועדון חיינו אינן בעלות דרגה ומעמד זהים. לחלק מהחברים ניתן מעמד מועדף. יהיו כאלה שיקבלו אף 'חברות לכל החיים'. חברים אחרים הינם יותר שוליים. להורים יש בדרך כלל מעמד מועדף במועדון החיים של הילד הצעיר. אחדות מהדמויות מקבלות מעמד משודרג בזכות הבחירה שלנו בבן זוג לחיים. דמויות אחרות מקבלות מקום של משמעות בעלת ערך מקומי או זמני. לעיתים הדמויות דווקא מורחקות מן המועדון או מורדות בדרגה, כמו למשל בעקבות מקרים של גירושין. לעיתים מעמדן של דמויות מסוימות מתבטל לחלוטין, כמו בעקבות התעללות או נטישה.

כיוון שהחברות במועדון החיים נוצרת תוך כדי דיאלוג עם הסביבה, הרי יש כל הזמן אפשרות לעשות הערכה מחדש של מיקומו של כל חבר מועדון.

מערכי השאלות של  re-membering

מייקל ווייט, אבי הגישה הנרטיבית תרגם רעיון זה לטכניקה טיפולית באמצעות שאלות שמטרתן להזמין דמויות נוספות אל השיחה הטיפולית.

הוא דיבר על 2 מערכים של שאלות:

1.         תיאור תרומתה של הדמות המוזמנת לחיי האדם ואיך הוא רואה את זהותו דרך עיניה של אותה דמות.

2.         תיאור של מה האדם תרם לחיי הדמות, ובאיזה אופן הייתה לקשר עם אותה הדמות אפשרות להשפיע על הרגשתו/ מחשבותיו וכיוצא באלה של אותה דמות.

אני רוצה להביא כאן רשימה של שאלות re-membering שידגימו את האפשרויות הרבות שקיימות להרחבת הכיוונים המועדפים. כאשר המטופל מדבר על אחד מהכיוונים המועדפים עליו, ניתן לבקש ממנו לבחור מישהו מעברו או מההווה שנראה לו שתומך בכיוון מועדף זה ומכיר אותו – ואף להיעזר בשאלות הבאות:

•           מה היא מהות הקשר בינך לבין הדמות שגרמה לך להבין שהוא מבין ומעריך את הכיוון המועדף בחייך?

•           היעזר באירוע שמדגים הבנה זו, או בכמה אירועים קטנים וספר עליהם.

•           אילו צדדים בהתנסויות אלו היו חשובים ביצירת הערכתו כלפיך? ספר עליהם.

•           מה לדעתך הרגיש אדם זה כלפיך?

•           מה ידע אותו אדם עליך שלעיתים אתה או אחרים אינכם שמים לב לגבי עצמך, שגרם לו להעריך אותך?

•           אם אתה מתבונן בעצמך דרך עיניו של אותו אדם, לאילו ערכים, איכויות, תקוות ומחויבויות שחשובות לך כאדם אתה שם לב?

•           אילו שינויים יהיו אפשריים בחייך, אם תאמץ ללבך את הקשר עם האדם הזה ותרומתו לך?

•           כיצד ביטאת כלפי אותה הדמות את התחושה הטובה שלך מהקשר שלכם ומהערכתו כלפיך?

•           מה לדעתך תרמה לאותו אדם העובדה שהוא היה חשוב לך? שהוא תרם לחייך?

•           כיצד הקשר שלך עם אותו אדם ותרומתך לו, ייתכן ועיצבו את התחושה שלו לגבי מהות חייו? העשירו את הידיעה שלו לגבי מה חשוב בחייו?

•           כיצד ייתכן וחייו של אותו אדם ותרומתך לו שונו עקב כך שהוא הכיר אותך ותרם לחייך?

משאלות אלה ניתן לראות את מרחב ועוצמת האפשרויות להעשיר את זהותו של אדם בעיני עצמו. ניתן לראות בנקל כיצד באמצעות חקר זה זוכים גילויים, תובנות, מסקנות, למידות וכישורים לתיאור עשיר. דבר זה תורם בצורה משמעותית לתחושתו של האדם כבעל ידע המהווה בסיס עבורו לפיתוח רעיונות באשר לכיוון ההתקדמות בחייו.

הטקסט נכתב וסוכם על ידי רחל פוגל. רחל פוגל הנה פסיכולוגית חינוכית מומחית. בעלת תואר MA בפסיכולוגיה חינוכית-טיפולית מאוניברסיטת בר אילן, מטפלת ומדריכה בתחום הטיפול המשפחתי והזוגי. מתמקדת בגישת הטיפול הנרטיבי. ליצירת קשר התקשרו עוד היום ל-054-476-8892

פוסט זה פורסם בקטגוריה מאמרים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *